טיפות עיניים הן הטיפול הראשוני הנפוץ ביותר לגלאוקומה. שימוש נכון והקפדה על משטר הטיפות חיוניים לשליטה יעילה בלחץ ולמניעת אובדן ראייה.
סוגי טיפות עיניים לגלאוקומה
אנלוגים של פרוסטגלנדין (לטנופרוסט, טרבופרוסט, טפלופרוסט) הם הטיפות הנרשמות ביותר כקו ראשון — משתמשים פעם ביום לפני השינה, מגבירות ניקוז נוזלים ויכולות להוריד לחץ ב-25-35%. חוסמי בטא (טימולול) מפחיתים ייצור נוזלים ומשמשים פעם או פעמיים ביום. אגוניסטים של אלפא (בירימונידין) ומעכבי אנהידרז פחמתי (דורזולמיד, ברינזולמיד) מספקים הפחתת לחץ נוספת.
טיפות משולבות
כאשר נדרשות מספר תרופות, טיפות משולבות המכילות שני מרכיבים פעילים בבקבוק אחד יכולות לפשט את המשטר. שילובים נפוצים כוללים טימולול-דורזולמיד, טימולול-בירימונידין וטימולול-לטנופרוסט. שימוש בטיפות משולבות מפחית את מספר הבקבוקים וההטפות היומיות, משפר היענות ומפחית חשיפה לחומרים משמרים.
טכניקת הטפה נכונה
טכניקה נכונה מבטיחה שהתרופה מגיעה לעין ביעילות. הטו את הראש לאחור, משכו את העפעף התחתון ליצירת כיס, והטיפו טיפה אחת. עצמו את העין בעדינות (אל תלחצו) ולחצו על הפינה הפנימית של העין (חסימת פונקטום) למשך 1-2 דקות. זה מפחית ספיגה סיסטמית וממזער תופעות לוואי. המתינו לפחות 5 דקות בין טיפות שונות.
תופעות לוואי וחומרים משמרים
תופעות לוואי נפוצות משתנות לפי סוג: פרוסטגלנדינים עלולים לגרום לצמיחת ריסים, שינוי צבע קשתית ואובדן שומן סביב-עיני; חוסמי בטא יכולים להשפיע על קצב הלב והנשימה; אגוניסטים של אלפא עלולים לגרום לתגובות אלרגיות. חומרים משמרים בטיפות עיניים (במיוחד BAK) עלולים לגרום לגירוי כרוני של פני השטח העיניים. פורמולציות ללא חומרים משמרים זמינות יותר ויותר ומומלצות.